עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב מַה בֵּין הוּא מַה בֵּין בָּנָיו. הוּא עַל יְדֵי שֶׁהוּא תָלוּי בְמוּקְצֶה אָסוּר. בָּנָיו עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן תְּלוּיִין בְּמוּקְצֶה מוּתָּרִין. נִיחָא בָנָיו. וּבְנֵי בֵיתוֹ. וְאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת. 13a כְּמָאן דְּאָמַר אֵין מְזוֹנוֹת לְאִשָּׁה דְּבַר תּוֹרָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי אֵין בֵּית דִּין פּוֹסְקִין מְזוֹנוֹת לְאִשָּׁה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. אֲבָל נִיזוֹנֶת הִיא אֵצֶל בַּעֲלָהּ שְׁבִיעִית. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָהּ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אוֹתָהּ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּאָמַר אֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת אֵין לָהּ עָלָיו בֵּית דִּירָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי אֲנָשִׁים שֶׁשִּׁיתְּפוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַנָּשִׁים שִׁיתוּפָן שִׁיתוּף נָשִׁים שֶׁשִּׁיתְּפוּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת אֲנָשִׁים אֵין שִׁיתוּפָן שִׁיתוּף.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דרב. דהוא אסור לאכול הואיל שלא במקום מוקצה הוא ומה בין הוא ומה בין בניו וקאמר דהיינו טעמא לפי שהוא ע''י שהוא תלוי במוקצה כלומר בדעתו הוא תלוי דיכול הוא לימלך שלא להוליכן לעשות מהן קציעות לפיכך אסור אבל בניו ע''י שאין הדבר תלוי בדעתן בענין המוקצה אוכלין אף שלא במקום המוקצה:
ניחא בניו. השתא פריך אמתני' דהא מיהת כפורע חובו מן הטבל הוא וניחא בניו שאוכלין דאין חובה מוטלת עליו לזונן:
ובני ביתו. בתמיה דאשתו בכלל וכי אין לה עליו מזונות נמצא כפורע חובו מן הטבל הוא:
כמאן דאמר אין מזונות לאשה. על בעלה דבר תורה אלא מדבריהם והקילו לאכול עמו עראי בדבר שלא נגמר מלאכתו:
כהדא דתני. בתוספתא דשביעית סוף פ''ה:
אין ב''ד פוסקין מזונות לאשה מדמי שביעית. ובתוספתא גריס פירות שביעית והיינו הך וכגון שהלך בעלה למדה''י דב''ד פוסקין לה מזונות מנכסיו א''נ אלמנה שב''ד פוסקין לה מזונות מנכסי יתומים:
אבל ניזונת היא אצל בעלה שביעית. דהואיל שאין חוב מן התורה עליו לזונה לא הויא כפורע חובו מדמי שביעית וה''נ כן:
ויעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה. כלומר שאין מלאכתו יפה שוה פרוטה דאינו ממון ולא שייך פריעת חוב לגביה והכא נמי גבי אשה ולמה לך לאהדורי אטעמא אחרינא דאגב בעלה היא אוכלת עמו וקאמר הש''ס הדא אמרה וכו' כדמסיק דהא אפי' כמאן דאמר אין לה עליו מזונות וכי אין לה עליו בית דירה בתמיה וא''כ הואיל דבית דירה שלה היא היתה קובעת למעשר אי לאו דטעמא דאוכלת היא עמו כדתנינן גבי שביעית:
כהדא דתני. בתוספתא דעירובין פ''ו אנשים ששיתפו שלא מדעת הנשים כצ''ל וכך הוא שם שיתופן שיתוף ונשים ששיתפו וכו' שמעינן מיהת דיש לה בית דירה דהא אין משתתפין עליו במבוי אא''כ יש לו שם בית דירה:
רִבִּי עוּלָּא בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַכַּלְכָּלָה לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת. רָאָה אוֹתָן רִבִּי יוּדָה בֵּי רִבִּי אִלָּעִאי אָמַר לָהֶן רְאוּ מַה בֵינֵיכֶם לָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי עֲקִיבָה הָיָה לוֹקֵחַ שְׁלֹשָׁה מִינִין בִּפְרוּטָה בִּשְׁבִיל לְעַשֵּׂר מִכָּל מִין וְמִין וְאַתֶּם מַכְנִיסִין אֶת הַכַּלְכָּלָה לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת. מַה לִי לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת אֲפִילוּ הִכְנִיסָם בַּחֲצֵירוֹ לְאוֹכְלָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. וְלֹא רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. בְּגִין רִבִּי דַהֲוָה עִימֵּיהּ. חַמְתּוֹן חַד סַבָּא אֲמַר לוֹן יְהָבוֹן לִי אַתּוּן אָֽמְרוּן לֵיהּ אִין. אֲמַר לוֹן לַאֲבוּכוֹן דְּבִשְׁמַיָּא לֹא יְהַבְתּוֹן אֶלָּא לִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה לי לאחורי הגגות. ולמה להן להכניסם דרך אחורי הגגות הלא אפי' הכניסם בחצרו דרך השער ודעתו לאכלם בראש גגו גם כן אין העברה דרך החצר קובעת דכי לא ר' יוסי בר' יהודה הוא שעשה כן והא איהו ס''ל דאפי' בכה''ג פטור ומשני בגין רבי דהוה עמיה ורבי ס''ל דהעברה דרך חצירו מחייבת ולפיכך הכניסו דרך אחורי הגגות ולבסוף חמתון חד סבא והיה מנסה אותם ואמר להם תתנו לי' אתם מעט מהפירות ואמרו הן ואמר לון לאביכם שבשמים אין אתם נותנין שכוונתכם לפוטרן מן המעשרות ולי אתם נותנים:
ר' עולא בר ישמעאל בשם ר' לעזר. היה מספר זו המעשה דרבי ור' יוסי בר' יהודה היו נוהגין להכניס את הכלכלה של פירותיהן לאחורי הגגות של הבתים ודרך שם היו מכניסין לבתים כדי לפוטרן ממעשרות לפי שאין הבית קובע עד שיכניס דרך השער וראה אותן ר' יהודה בי רבי אילעאי ואמר להן וכו':
תַּנֵּי וְכוּלָּן שֶׁנִּכְנְסוּ מִשָּׂדֶה לָעִיר נִטְבְּלוּ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי. דְּתַנֵּי הֵבִיא תְאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה לְאוֹכְלָן בַּחֲצֵירוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת וְשָׁכַח וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ שֶׁהִכְנִיסוּם הַתִּינוֹקוֹת הֲרֵי זֶה מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן וְאוֹכֵל. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שׁוֹגֵג הָא מֵזִיד אָסוּר. מָאן תַּנִּיתָהּ רִבִּי. דְּתַנֵּי הֵבִיא תְאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה וְהֶעֱבִירָן לַחֲצֵירוֹ לְאוֹכְלָן בְּרֹאשׁ גַּגַּוֹ רִבִּי מְחַייֵב רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר. 13b הֲוֵי מָאן תַּנָּא הַמַּעֲבִיר תְּאֵינִים בַּחֲצֵירוֹ לִקְצוֹת. הָא לֹא לִקְצוֹת חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוי מאן תנא המעביר תאנים וכו'. כלומר ש''מ השתא דמאי דתני במתני' המעביר תאנים בחצרו לקצות בדוקא קתני דאם העבירן דרך חצרו על דעת להוליכן למקום שיעשו קציעות בהא הוא דאמרינן דאין העברה דרך חצרו קובעת הא לא לקצות אלא שהעבירן לאכלן במקום אחר חייב ואפי' המקום אחר מקום פטור הוא דהעברה דרך מקום חיוב קובעת למעשר וכרבי:
ר' יוסי בר' יהודה פוטר. דס''ל דאין העברה דרך מקום חיוב קובעת ועולה לראש גגו ואוכל:
הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצרו לאוכלן בראש גגו. שדעתו הי' בתחילה לאכלן בראש גגו ומקום פטור הוא כדתנן לקמן בפרקין הגגות פטורין אע''פ שהן של חצר חייבת אלא שהעבירן דרך חצירו רבי מחייב לעשר דמכיון שהעבירן דרך חצירו והוא מקום חיוב דחצר קובעת למעשר אע''פ שדעתו לאכלן במקום פטור נקבעו למעשר דלא התירו בהאי ברייתא דלעיל אלא דוקא בשכח והכניסן לתוך ביתו:
רבי היא. דשמעינן לי' דס''ל הכי דתני בתוספת' שס ונישנית בנסחא אחרת. ולפי נסחא זו דגריס הכא אתייא שפיר להא דקאמר מאן תניתה להא דלעיל רבי:
מאן תניתה. להא דדוקא בשכח והכניסן לתוך ביתו דאז אין הבית קובע אבל אם הכניס במזיד למקום הקובע אע''פ שאינו אלא בדרך העברה ודעתו לאכלן במקום הפטור אפ''ה אסור לאכול עד שיעשר:
לא אמרו אלא שוגג. הרי דלא אמרו אלא שכח בשוגג והכניסן לביתו דאז אינה קובעת הא מזיד לא ואסור וכהאי ברייתא דלעיל:
ושכח והכניסן לתוך ביתו. וביתו קובעת למעשר או שהכניסום התינוקות ה''ז מחזירן למקומן ששם ניכר הוא שלא נגמר מלאכתן ואוכל מהן עראי כדין פירות שלא נגמר מלאכתן:
מתניתא. הך ברייתא דרבי הוא דתני בתוספתא הביא תאנים מן השדה לאוכלן בחצירו שאינה משתמרת והיא פטורה מן המעשרות:
וכולן שנכנסו משדה לעיר. כולן דשנינו דפטורין מלעשר הואיל ולא נגמר מלאכתן בשדה אם נכנסו לעיר נטבלו אע''פ שלא נגמרו מלאכת כולן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source